צום שבעה עשר בתמוז, הוא אחד מארבעה צומות שתקנו הנביאים מפני חמשה מאורעות קשים שאירעו ביום זה: בראשונה, נשתברו הלוחות הראשונים כשירד משה מההר וראה את עגל הזהב והמחולות, ביום זה גם בוטלה הקרבת התמיד בימי בית ראשון היות ולא נמצאו כבשים להקרבה. חומת ירושלים הובקעה בימי בית שני. ביום זה שרף אפוסטמוס הרשע את ספר התורה והועמד צלם בהיכל.

מפני צרות אלו תקנו חז"ל תענית ביום זה ועיקרם בקצרה פורסם על ידי רבני ארגון הקירוב "אחינו".

• כולם חייבין להתענות, גם האנשים ובין הנשים. גם אונן (אבל שמתו עדיין לא נקבר) חייב בתענית.

• אם שכח ואכל בתענית, מיד כשנזכר צריך להפסיק, ואפילו אם כבר לעס צריך לפלוט וישלים שאר היום בתענית.

• נשים מעוברות ומניקות (עד כ"ד חודש), פטורות מתענית. יולדות תוך 30 יום ללידה פטורות מלהתענות.

• חולה אפי' שאין בו סכנה ואפילו בחולי קצת, פטור מתענית. זקנים ותשושי כח, יכולים להקל בתענית.

• אנשים האוכלים בתענית, יאכלו בצנעה, ונכון שיפדו התענית בכסף לצדקה. כמו כן, לא יאכלו בשר ולא ישתו יין, אלא יאכלו לקיום הנפש.

• חייבים האוכלים לברך תחילה וסוף על האוכלים.

• מי שפטור מלהתענות, אינו צריך להשלים את התענית ביום אחר.

• חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה חייבים להתענות. גם בעלי ברית מחוייבים להשלים התענית ככל אדם. בר מצוה שחל בי"ז בתמוז יעשו הסעודה או בלילה שלפניו או בלילה שלאחר התענית.

• מותר לקחת תרופות לצורך רפואה אם הם מרים בלי מים, ואם אי אפשר לבלוע בלי מים, יבלע עם מעט מים.

• ביום התענית צריך להתעורר בתשובה, לכן לא יבלה את היום בדברים בטלים ובטיולים.

סדר התפילות וקריאת התורה בתענית:

• השליח ציבור אומר "עננו" גם בשחרית בין ברכת "גואל ישראל" ל"רפאנו". אין אומר הש"ץ "עננו" אלא אם יש בבית הכנסת ששה מתענים, ויש מחמירים שיהיו עשרה, ובדיעבד, די בשלשה מתענים.

• יחיד אומר "עננו" במנחה באמצע ברכת "שומע תפילה", וחותם "כי אתה שומע תפלת כל פה … ברוך אתה ה' שומע תפלה", ואינו חותם העונה לעמו ישראל וכו'. מנהג הספרדים לומר עננו גם בשחרית.

• אם שכח ולא אמר "עננו" עד שאמר "ברוך אתה ה'" כדי לחתום "שומע תפלה", יסיים תפלתו ויאמר "עננו" בסוף שמונה עשרה קודם שיעקור רגליו.

• אומרים "סליחות" בשחרית אחרי חזרת הש"ץ, כנוסח הנדפס בסידורים. אף מי שאינו מתענה, חייב לומר סליחות.

• לאחר הסליחות אומרים "אבינו מלכנו". ישנם קהילות האומרים "אבינו מלכנו" רק בעשרת ימי תשובה.

• בשחרית ומנחה מוציאים ספר תורה וקוראים בתענית ציבור פרשת "ויחל משה" שבפרשת "כי תשא". במנחה מפטירים לאחר הקריאה בישעיהו: "דרשו ה' בהמצאו".